דאודורנט טבעי וביתי

לפני מספר שנים החלטתי שאני מפסיקה לאט לאט ובהדרגה להשתמש במוצרי טיפוח שונים. אחד המוצרים הללו היה דאודורנט. במהלך זמן רב חיפשתי את התחליף שיהיה בול בשבילי. עם ניסוי, טעייה, חזרה למוצרים רגילים ועוד פעם ניסיונות, בסוף מצאתי.

אז למה בכלל לעזוב את הדאודורנט התעשייתי?

זיעה היא הדרך של גופנו להתקרר ולסלק רעלים. על כל גופנו מפוזרות בלוטות זיעה אשר עוזרות במאמץ, אך אנו נוטים לשים לב בעיקר לבתי השחי. בתי השחי (כמו סביב איברי המין) ישנן בלוטות זיעה אפוקריניות, אשר בשונה מבלוטות הזיעה האקריניות שמכסות את כל גופנו, מייצרות זיעה עם חומרים שומניים אשר גורמים לאותם ריחות מהם אנו סולדים.

דאודורנט הוא תכשיר קוסמטי שמטרתו לנטרל או להסוות את ריח הזיעה הלא-נעים שנוצר עקב פירוק החומרים האורגניים של הזיעה ע"י חיידקים בבית השחי. הדאודורנטים הפופולריים כיום הם אנטי-פרספרנטים (נוגדי זיעה) אשר גורמים לחסימה זמנית בבלוטות הזיעה ובכך בעצם פותרים את הבעיה שנוצרת. דובר רבות על הקשר בין אנטי-פרספרנטים לסרטן ולסיבוכים נוספים סביב בלוטות הלימפה ועל כל קשר שמוצאים יש מישהו שיגיד שאין שום קשר מוכח. גם ללא הוכחה מדעית, ברור לחלוטין שלמנוע פעילות בריאה של הגוף ולחסום את הבלוטות זהו דבר בעייתי. הרי לא הייתם מונעים מעצמכם לעשות פיפי במשך כל היום כי אתם יודעים שחוץ מאי-נוחות וכאבים אתם מסתכנים בדלקת בכליות. לא פעם היו לי כאבים בבית השחי וכאשר התייעצתי עם רופא הוא אמר שייתכן ויש חסימה זמנית וכדאי להימנע משימוש בתכשיר בו השתמשתי. בנוסף לכך לדאודורנטים מוסיפים חומרים נוספים אשר תפקידם לבשם, למצק (במקרה של דאודורנט סטיק) או להפוך לגז (במקרה של ספריי) אשר אינם בריאים לעור. ישנו שוק שלם של דאודורנטים טבעיים אך פעמים רבות לא הרגשתי שהם עוזרים לי ואם כבר טבעי, למה לא להכין לבד רק בשתי שניות?

אז לפני מספר שנים החלטתי שאני הולכת לבדוק את הנושא. ובהשראתו של שכני דאז פגשתי את הסודה לשתייה. הסודה בעצם מנטרלת את פעולת החיידקים ומונעת את הריח הרע. כה פשוט, רק לפזר קצת מהאבקה על בית השחי וסיימנו. יכולתי לקחת את זה לכל מקום איתי, בכל זמן ולשים כמה פעמים ביום שהייתי צריכה. אך לאחר זמן מה התחילה לי רגישות לאבקה שהתבטאה באדמומיות וגרד. אחד הדברים שעזר לי לטפל בבתי השחי הרגישים היה שמן קוקוס. הייתי מורחת קצת שמן קוקוס על המקום ותוך שניות הייתה הקלה. ואז נכנסתי לשגרה שבבוקר אני שמה סודה לשתייה ובערב שמן קוקוס ובאותו הזמן התחלתי לקרוא על דאודורנטים ביתיים. יש אינסוף מתכונים שונים ואני ממליצה להתנסות ולראות מה מתאים לכם ולבתי השחי שלכם. ישנם כאלו שיהיו רגישים מאוד לסודה לשתייה ולא יוכלו להשתמש בה, אך אני מצאתי שכאשר מערבבים אותה עם חומרים נוספים הבעיה נפתרת.

ממה כדאי להכין את הדאודורנט שלי ולמה?

שמן קוקוס-

שמן הקוקוס מזין את העור ומונע יובש, בנוסף הוא אנטי-פטרייתי ומחטא. שמן הקוקוס יתקשה בטמפרטורה שמתחת ל20-24 מעלות ויהפוך להיות לבן ואילו בטמפרטורות גבוהות יותר יהפוך להיות נוזל שקוף. חשוב לשים לב שמשתמשים בשמן שעבר כבישה קרה ותכונותיו נשמרו.

סודה לשתייה

לסודה תכונות אנטיספטיות, אנטי-פטרייתיות, אנטי דלקתיות ואנטיבקטריאליות. הסודה יוצרת סביבה בסיסית (מעלה את רמת הPH) ובעצם מנטרלת את החיידקים אשר מחפשים סביבה חומצית, חיידקים אלו אחראים על הריח של הזיעה.

עמילן (קורנפלור)

העמילן ידוע כמרגיע גרד ומייבש ובמתכון זה הוא גם יוצר מרקם משחתי.

שמן אתרי

שמנים אתרים שונים מרגיעים, מחטאים, אנטי-בקטריאלים ומבשמים. בדקו את ההשפעות השונות של השמן עליכם (יש כאלו ששמן מסוים יכול לגרום לכוויות כאשר חשוף לשמש ורגישויות אחרות).

דאודורנט קוקוס

80 מ"ל שמן קוקוס נוזלי

8 כפות סודה לשתייה

4 כפות קורנפלור

כ-10 טיפות שמן אתרי- וניל/קוקוס (או כל ריח אחר שמתאים)

. . . . . . . . . . . . . .

לערבב את כל המרכיבים עד קבלת משחה אחידה (מומלץ לעשות זאת בעזרת חימום- בן מארי או בפינג'אן קטן)

להעביר למיכלי אחסון קטנים (כך לא מכניסים חיידקים למיכל גדול והוא לא חשוף במשך זמן רב)

אחסון- אני ממליצה לאחסן במקרר, המשחה נשארת אחידה וצריך כל בוקר לקחת קצת (אני עושה זאת בעזרת כפית גלידה קטנטנה). במידה ונאחסן מחוץ למקרר המשחה תהפוך להיות יותר שומנית ונוזלית.

שימוש- לוקחים מעט משחה בקצה האצבעות (שימו לב שבמגע עם הגוף המשחה תימס) ומורחים בבית השחי.

וזהו.